בתחילה נאספו חמישה אנשים

השכימו באור ראשון והגיעו עם כלים בידיהם למקום אשר האמינו בכל ליבם

שעמוק בתוך האדמה ימצאו מים חיים ויקבעו שם באר לתפארת...

אך לאחר מספר ימים של עבודה ללא הפסקה החל אחד האנשים להתייאש. הוא קם וקרא - אינני מאמין עוד שנמצא מים בעמקי זאת האדמה!

ניסו השאר לשכנעו אך לשווא, הוא פשוט קם ועזב.

כשתמו חודש ימים תמימים של עבודה ללא תוצאות

קמו עוד שני אנשים ואמרו אולי סתם בזבזנו את כל השעות ומיד גם השנים מרוב יאוש, הפקירו את עבודתם והשאירו את השלושה הנותרים דבקים במטרתם...

לפתע באחד הימים קרא אחד האנשים - ראו שהאדמה נהיית לחה אך מיד גילה שאלו רק מים דלוחים...

ואחד האנשים נפל בבכי ושאל - בשביל זה חפרנו כל הימים הארורים?

ועזב גם הוא בכעס את שני המאמינים הנותרים השניים עבדו ועבדו בכל שעות היממה והבו גדל וגדל אך המים נשארו דלוחים כבתחילה לפתע אחד מהם נתקף גם הוא בהרהורי יאוש מרים עד שלא עבר זמן רב והצטרף גם הוא אל שאר הנוטשים.

אך אותו אחד שלא הפסיק לרגע את חפירתו המאומצת, החל לראות את תקוותו מבצבצת מים זכים החלו בוקעים מן האדמה והדבר נתן בו כוח לעבוד ביתר מרץ ושמחה.

ואכן צדק אותו האיש שלא הפסיק להאמין והגיע יום שבו פרץ מים גדול החל מן האדמה לזרום אותו האיש שראה במו עיניו כיצד מתגשם לו החלום.

ומאותו באר מים נובעים מים זכים וטהורים מאז ועד היום!!!